לידה היא אחד הרגעים המרגשים, אך גם הרגישים ביותר בחייה של כל אישה. למרות הקדמה הרפואית והידע המצטבר, לצערנו עדיין מתרחשים מקרים בהם לידה מסתבכת – לא בגלל כורח הנסיבות, אלא בגלל מחדלים שאפשר היה למנוע. כאן נכנס לתמונה התחום המשפטי של רשלנות רפואית בלידה, תחום שמציב במרכזו את זכויות היולדת והתינוק, ומבקש להבטיח שצדק יתממש גם כאשר המציאות משתבשת.
מהי רשלנות רפואית בלידה?
רשלנות רפואית בלידה מתרחשת כאשר אנשי הצוות הרפואי – רופאים, מיילדות או אנשי סיעוד – לא נוקטים את הזהירות, המקצועיות או שיקול הדעת המתבקש במהלך הלידה, וכתוצאה מכך נגרם נזק ליולדת או ליילוד. לעיתים מדובר באי אבחון בזמן של מצוקה עוברית, טעויות במעקב אחר התקדמות הלידה, שימוש לא נכון בציוד רפואי, או קבלת החלטות שגויות בזמן אמת.
על פי האמור באתר של עורך הדין טל סיץ', “באמצעות בחינה יסודית ומקיפה של עובדות המקרה, תוך שילובם של מומחים רפואיים ויועצים מקצועיים, משרדנו נערך לניהול התביעה באופן יסודי מוקפד ומיטבי וכל זאת במטרה להשיג עבור הלקוח את הפיצוי המקסימלי לו הוא זכאי.” הציטוט הזה ממחיש את גישת העבודה הנדרשת בתיקים רגישים מסוג זה.
זכויות האם והתינוק: מסגרת חוקית
מערכת המשפט בישראל מכירה בזכויות הרפואיות של כל אדם – ובפרט של נשים בהריון ובמהלך לידה – כחלק בלתי נפרד מהזכות לחיים, לשלמות הגוף ולכבוד. בתי המשפט מדגישים שוב ושוב את האחריות המוגברת המוטלת על הצוות הרפואי ברגעים כה קריטיים.
כאשר יש כשל באבחון, בטיפול או בקבלת החלטות – נפתח פתח משפטי להגיש תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף, כאב וסבל, אובדן כושר השתכרות, הוצאות רפואיות עתידיות, ולעיתים גם פיצויים בגין נזק נפשי מתמשך.
ההיבט האנושי: לא רק נזק פיזי
לצד ההשלכות הפיזיות שעלולות להיגרם – פגיעות מוחיות אצל התינוק, שיתוק, פגיעות באיברים פנימיים או טראומה ליולדת – חשוב להכיר גם את הפן הרגשי. הורים רבים שחוו לידת חירום או סיבוך בלידה מתארים תחושת חוסר אונים, בלבול ולעיתים אשמה, גם כאשר לא הייתה בידיהם שום שליטה במתרחש.
דווקא במצבים כאלו, ליווי משפטי רגיש ומקצועי יכול לעשות את ההבדל. זהו הליך שדורש לא רק ידע משפטי, אלא גם הבנה של דקויות המצב הרפואי והפסיכולוגי של המשפחה.
כיצד מתבצע הליך הגשת תביעה?
בשלב הראשון, יש לפנות לעורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית. עו"ד טל סיץ', לדוגמה, הוא בעל ניסיון של שנים רבות בייצוג תובעים, אך יתרונו טמון גם בכך שבעבר ייצג גופים רפואיים וחברות ביטוח. כפי שנכתב באתר המשרד: “יתרונו הגדול כמייצג תובעים נובע דווקא מהיותו בעל ניסיון של שנים בייצוג נתבעים ובהם בתי חולים, רופאים וחברות ביטוח.” היכרות זו עם "הצד השני" מעניקה לעורך הדין יכולת ניתוח מעמיקה של טענות ההגנה, ומאפשרת לבנות אסטרטגיה משפטית אפקטיבית יותר.
במסגרת איסוף החומרים, יש לבקש את התיק הרפואי המלא, לקבל חוות דעת של מומחה רפואי מתאים, לבחון את השתלשלות העניינים ולברר האם התקיימו סטיות מסטנדרט רפואי סביר. רק לאחר מכן מוגשת תביעה בסיבוך לידה, וההליך עובר לבית המשפט.
לעיתים, ההליך מסתיים בהסכם פשרה – אך חשוב להבין שזהו תהליך שעלול להימשך זמן מה, ולכן נדרשת סבלנות והתמדה, לצד ייצוג מקצועי שאינו מוותר על זכויות התובעים.
דוגמאות למקרי רשלנות רפואית בלידה
- אי ביצוע ניתוח קיסרי בזמן – כאשר מוניטור העובר מצביע על ירידת דופק או מצוקה עוברית, אך הצוות אינו פועל באופן מיידי.
- שימוש לקוי בוואקום או מלקחיים – שעלול לגרום לפגיעות ראש חמורות.
- מתן תרופות לא מתאימות ליולדת – כמו פיטוצין במינון לא מדוד, הגורם לצירים חזקים מדי ולקרעים ברחם.
- השארת גוף זר לאחר לידה – למשל תחבושת או מכשיר.
למה חשוב לפעול במהרה?
חוק ההתיישנות בתביעות רשלנות רפואית קובע לרוב מגבלה של 7 שנים ממועד האירוע או מגיל 18 במקרה של קטינים. לכן, גם אם האירוע התרחש לפני מספר שנים – אך הנזק התגלה רק לאחר מכן – עדיין ייתכן שניתן להגיש תביעה.
יתרה מכך, ככל שפועלים מהר יותר, כך קל יותר לאסוף ראיות, לאתר מסמכים רפואיים ולבנות טיעון חזק ומבוסס.
סיכום: זכויות שניתן – וצריך – לממש
רשלנות רפואית בלידה היא לא רק מקרה מצער; היא קריאה לפעולה. משפחות שמתמודדות עם השלכות של לידה טראומטית או נזק מתמשך לתינוק אינן צריכות להישאר לבד. המערכת המשפטית מאפשרת להן לקבל סעד, אך בשביל לעשות זאת נכון – יש צורך בליווי של אנשי מקצוע שמכירים את התחום לאורכו ולרוחבו.
כפי שמדגיש עו"ד טל סיץ' באתרו: “משרדנו מתחייב לפעול במסירות ואדיקות על מנת לסייע לכם לממש את מלוא זכויותיכם תוך חתירה לעשיית צדק.” זוהי בדיוק רוח הגישה הנדרשת בתיקים כאלו – שילוב של ידע, ניסיון ורגישות אנושית.
